בטח יצא לכם לשמוע מידי פעם הורים שאומרים לילדים שלהם: "וואוו!! איזה ציור מהמם" או "נסיך של אמא!". נכון? אז אמנם הציור באמת יכול להיות מהמם, אבל אין לילד יכולת אמיתית לעשות עם זה משהו. בעצם ההורה משבח את הילד, אבל הילד לא מבין באמת מה הוא עשה טוב. כלומר אין לילד דרך לשחזר את התהליך שהוביל אותו להצלחה או לקבלת המחמאה.
לגבי הדוגמא השניה שציינתי, אנו משדרים מסר שגוי עצם האימרה הזו לילד/ה שלנו. מסר של פינוק, שהכל מגיע לו/ה וכו'.
לעומת זאת, עידוד מטרתו לשים דגש על התהליך ולא התוצאה. להעניק לילד מוטיבציה להמשיך.
אז אם נחזור לדוגמא הקודמת של הציור, בעצם נוכל לעודד את הילד באמצעות אמירה של "באילו צבעים יפים השתמשת. למה בחרת בצהוב?" או "אילו עיגולים/ משולשים יפים עשית, תראה לי באילו אביזרים השתמשת כדי לצייר אותם" או "אני רואה שבנית מגדל של 4 קומות, כל הכבוד שהתחלת לבנות אותו מהחלקים הגדולים ואז הקטנים כדי שיהיה יציב" וכדומה. תיאור ממוקד יותר.
מוזמנים.ות להאזין לסרטון שהכנתי יחד עם אביטל ולהעמיק במגוון המשמעויות של עידוד נכון (הבנת הסטטוס של המוטוריקה העדינה של הילד, מסרים סמויים שאנו משדרים כאשר משבחים, איך עידוד נכון קשור לילד עצמאי ועוד), מתי קל לנו לעודד ומתי לא?
תהנו!