"האריה שבפנים"
כתבה: רייצ'ל ברייט
איורים: ג'ים פילד
תרגום: גליה אלוני-דגן
בסיפור פוגשים עכבר חסר ביטחון, שמרגיש "בלתי מורגש" ושלא רואים אותו כלל.
אריה גדול וחזק, שדאג להפגין ולהראות עד כמה הוא חזק בכל הזדמנות, מלך החיות. כולם רואים אותו ומכבדים אותו.
העכבר מבין שבכדי שיראו אותו הוא צריך להישמע, והדוגמא לכך היא שאגת האריה.
לכן, הוא מחליט ללמוד מהאריה כיצד לשאוג, למרות הפחד ומהסיכוי שהוא עצמו עלול להפוך לארוחה.
"זֶה הַזְּמַן לְהִסְתַּכֵּן,
לְהִתְגַּבֵּר עַל הַחֲשָׁשׁ,
כִּי כְּבָר יוֹתֵר מַדֵּי שָׁנִים
אֲנִי מַרְגִּישׁ בִּלְתִּי מֻרְגָּשׁ."
במפגש, העכבר מגלה להפתעתו, כי האריה פוחד ממנו…
לסיפור הזה קיים מסר חשוב מאוד מבחינתי.
כפי שהעכבר פחד מהאריה ולא תיאר לעצמו שבעצם, גם האריה פוחד ממנו, כך גם בחיים האמיתיים, בג'ונגל שלנו. כולנו פוחדים ממשהו, כל אחד והמפלצות שלו.
חשוב להכיר בפחד הזה, אך במקביל גם לנסות להתגבר עליו.
לצאת ולרדוף אחר משאלות ליבנו גם אם זה מפחיד.
אם אתם רוצים להשיג משהו- לכו ותשיגו אותו! תעשו מה שצריך כדי להשיג את מבוקשכם. למרות הפחד.
זה עוד "עלול" להפתיע אתכם לטובה.
ככל שתלמדו לעשות זאת מגיל צעיר יותר, כך בהמשך יהיה קל יותר, בכל הנוגע ליכולת להניע את עצמכם:
"הוּא בֶּאֱמֶת פָּחַד מְאוֹד,
אֲבָל הֵבִין עָמֹק בַּפָּנִים,
שֶׁהַשִּׁנּוּי קוֹרֶה בָּרֶגַע
שֶׁאֲנַחְנוּ מִשְׁתַּנִּים"
וזכרו תמיד-
"כִּי בְּכֻלָּנוּ יֵשׁ, בַּפָּנִים,
גַּם אַרְיֵה
וְגַם
עַכְבָּר".
