אולי שמעתם (ואולי לא) על "הורמון השינה", או בשמו המדעי הורמון המלטונין.
ההורמון התגלה בשנת 1917, אך רק לאחר מס' שנות מחקר התגלה הקשר לאיכות השינה. בהמשך, נמצא הקשר בין המלטונין לתהליכים קוגנטיביים כמו זיכרון ולמידה, מצבי רוח, המערכת החיסונית ועוד.
זהו ההורמון המופרש לדם מבלוטת האיצטרובל (שרגישה לאור) הממוקמת במרכז המוח.
הורמון האחראי על תחושת הנמנום והורדת טמפרטורת הגוף, כאשר מחשיך בחוץ. הוא מעודד שינה, גורם לשינה טובה יותר ומאפשר שינה רציפה וללא יקיצות.
הוא מגיע לשיאו בקרב ילדים בין השעות 12 בלילה ל 8 בבוקר. בבוקר, גירוי קרני האור מפחית בצורה ישירה את הפרשת הורמון השינה.
אך שימו לב לעובדה הבאה- מלבד אור טבעי, גם אור מלאכותי שנוצר על ידי נורות חשמל, מסך טלוויזיה או מסך נייד/ טאבלט, מפחית את ייצור והפרשת המלטונין ועלול לפגוע באיכות השינה שלנו (לכן חשוב להפסיק את פעילויות המסך לפני שמתכוננים לישון ולבצע טקס שינה יעיל).
ההורמון מופרש החל מגיל חודשיים (זו הסיבה שבשבועות הראשונים אין לפעוט העדפה לשינה בשעות הלילה מאשר בבוקר) אך מגיע לרמה המאפשרת הירדמות באופן עצמאי, רק מגיל 5 חודשים. לכן, גם התהליך והשירות שאני מעניקה, רלוונטי החל מגיל 5 חודשים.
סביב גיל זה מתרחשת עלייה משמעותית בהפרשת המלטונין בגוף, דבר המקל על יצירת שגרה מסודרת וקבועה של שעות ערות ושינה במהלך היממה (יום ולילה).
דרך אגב, ככל שהילדים מתבגרים, רמת ההורמון יורדת וכך בעצם הילדים נשארים ערים יותר זמן (אבל זה כבר נושא לבעיות אחרות…).