רציתי לדבר היום על נושא שנוגע בי בנקודות רגישות. נושא שעלה בעקבות הדרכת הורים שבצעתי לזוג הורים.
אני שומעת את זה בכל מיני מקומות, זו לא פעם ראשונה. אני לא כועסת ולא שופטת, אני מבינה מאיפה זה מגיע. אבל הגיע הזמן שנהיה מודעים למה שיוצא לנו מהפה ונבין את ההשלכות.
"מה אתה בוכה? מה אתה מתבכיין? אתה ילדה קטנה? אתה תינוקת?"
בואו נבין רגע אילו מסרים אנחנו מעבירים כשאנו משתמשים במשפטים הללו:
- ילדה זו לא מילת גנאי
ממתי זה נהיה מעליב להיות ילדה/ אישה? - ילדות הן חלשות
ממתי נשים הן חלשות? ראיתם לאחרונה סרטוני אימוני כושר בפייסבוק? אינסטגרם? ראיתם מה נשים יכולות לעשות? שמתם לב מי מנהל את ניו זילנד למשל?
כאשר ילד מביע את הרגשות שלו, והוא מחובר לרגשות שלו (כי ההורים מאפשרים זאת) הוא מרגיש בטוח בעצמו ובמערכת היחסים שלו עם ההורים. יש לו מקום לפרוק וללמוד איך לנהל את הרגשות שלו וכיצד למנוע מהרגשות לנהל אותו.
אם הוא יאגור את הכעס, זה יתפרץ בצורה שלא הוא ולא אנחנו מעוניינים- אלימות.
אז נסו להבין את המשפט הזה לפני שאתם אומרים אותו.
למדו את הילדים שלנו לכבד את כולם.
