יש לי אח קטן (שלא מזמן בא לעולם)

הצטרפות אח למשפחה | שירלי וסרמן- לנץ

אם אתם קוראים את המאמר הזה, סביר להניח שאתם כבר הורים ל 2 (לפחות) או לקראת. אז ראשית אני מאחלת לכם שהכל יעבור בשלום במידה ואתם אכן מצפים ללידה בקרוב. 
לפני שנדבר על האח/ות הקטנים שיצטרפו (או הצטרפו) למשפחה, אני רוצה למקד את תשומת ליבכם לבכור/ה שלכם. פוקוס בלעדי אחרון לפני שתיאלצו לחלוק אותו.

כאשר יש לנו ילד אחד (לפני הולדת האח/ות), הוא מהווה את מרכז העולם עבורנו. הוא זוכה לתשומת לב רבה מאוד.
עד כה, היה לנו הסכם שבע"פ- הסכם בו הוא או היא מבקשים, ואנחנו נענים. אך כעת כשאתם הורים ל 2, זה כבר לא מתאים. שיניתם את ההסכם מבלי ליידע אותו/ה. כעת הם צריכים להמתין בסבלנות שתתפנו. הם מצידם הרי לא שינו דבר, מתנהלים בדיוק אותו הדבר.
ילד יחיד שהיה לבד במשך 3-4 שנים, לא רגיל לחכות בסבלנות. הוא לרוב קיבל את מה שרצה ברגע שביקש. אנו יכולים לחשוב שעכשיו אחרי שגדל וקיבל מה שרצה, הוא פנוי לקבל אח חדש. אך פה אנו צפויים להפתעה.
יהיה שגוי מצידנו להניח שילד שלא יודע להמתין בסבלנות, פתאום ידע לעשות זאת. הוא באמת חושב שהוא אמור לקבל יחס מיוחד ושהחיים שלו לא אמורים להשתנות, לא משנה הסיבה. כל שינוי כזה ייחשב כהרעת תנאים.

ההבדל כעת (בדומה לרוב המקרים), הוא התגובה שלנו. שאנו מחשיבים את ההתנהגות הזו כעת כהתנהגות מפריעה. דבר שגורם לנו להגיב בצורה לא נעימה כל כך- התשובות שלנו מלוות בעייפות ופחות נלהבות מבעבר והם לא מבינים מדוע?

אם נגיב אליו בחוסר סבלנות, תשתנה מערכת היחסים: הילד יגיב בהתאם לתגובות החדשות שלנו,  אנו נגיב להתנהלות שלו וחוזר חלילה.
אם התגובות שלנו לא יהיו מותאמות לצורכו של הילד, סביר להניח שהעניינים יסתבכו.

אז מה אנחנו צריכים לעשות? כיצד אנו אמורים להתנהל?
עד עתה היינו עסוקים בשאלה: מה עוד אנו יכולים לעשות / להעניק / לקנות עבורו/ה? כעת, יש ללמד אותם לתת.
לידת אח/ות זהו ללא ספק מצב שאנו חייבים להיערך לו. חייבים להבין כי מדובר בשינוי שמשפיע על כל אחד מבני המשפחה. עלינו להכין את הילד/ה שלנו לקראת הולדת האח/ות ומאוד חשוב לשמור על תחושת השייכות של כל אחד מבני המשפחה.

תחושת השייכות זו ההרגשה שאתה חלק בלתי נפרד מהמשפחה. שאוהבים אותך, שרוצים להעניק לך ולקבל ממך. היא חיונית לכל אחד, כל הזמן.
כאשר תחושת השייכות מסופקת, הילדים (לא משנה מהו מיקומם בתא המשפחתי) חופשיים לתרום, להועיל, להתפתח. הם ישתפו פעולה וכך יעבירו את המסר- אני מרגיש שייך!

כאשר הילדים מרגישים שאנו לא מאפשרים להם לתרום ולהועיל כמו לדוגמא: "תיזהר!" "אל תיגע!" "עזוב אני אעשה במקומך" וכו', הם עלולים לבחור בהתנהגויות מפריעות כמו: להכות, לצעוק, לסרב להתקלח וכו'. כשאנו מענישים אותם אנו מחזקים את תחושת חוסר הביטחון במקומם בתוך המשפחה.
אנו כהורים צריכים לאפשר להם לתרום, להועיל ולעודד בעת שיתוף פעולה.

אנו נעודד אותם על התנהגות מועילה ונספק מענה לצורכיהם הפסיכולוגיים (נגרום להם לשוב ולהרגיש במיטבם בתא המשפחתי).

עכשיו, שהבנו כיצד אנו אמורים להתנהל, נשאלת השאלה:

כיצד נחזק את תחושת השייכות?

1. נשתף אותם בעזרה עם האח/ות החדש/ה.
להאכיל או להגיש בקבוק, לקלח או להגיש את בקבוק הסבון, לחתל, ואפילו לשמור על השקט כאשר התינוק ישן. כל דבר שעולה על דעתכם.

2. נאפשר להם את זכות הבחירה.
להעניק להם את ההרגשה שהם בוגרים ובוחרים לעצמם. לדוגמא: "מה תרצי ללבוש בבוקר? את החליפה עם מיקי או עם חד-קרן?" "להכין לך ארוחת ערב ביצה קשה או טוסט?"

3. למרות העיסוק עם התינוק החדש, עליכם למצוא זמן שיוקדש אך ורק לבכור/ה- חוג אמא/אבא.

לפני שנעביר את הזרקור לאח/ות החדש/ה, הנה כמה תכונות שאולי תמצאו בבכור/ה שלכם:

תכונות שיכולות להתאים מאוד לבכורים:

  • רגישות גבוהה- כדי לעמוד בציפיות הגבוהות שהוריו הציבו לו , הוא מתחיל לאתר ולזהות מתי הוא עומד בהן ומתי הוא מאכזב וכך הוא מתנהל בהתאם. 
  • אחריות, רצינות, בגרות- בכורים לרוב מתנהלים כמו "מבוגרים קטנים". הם מאוד מושפעים מדמויות ההורים.  (אל תשכחו את הזמן שבילה במחיצתם לבד).
  • עולם פנימי עשיר- הילד היחיד שמשחק עם מבוגרים או עם עצמו. מאחר ואין לו שותפים בגילו לחלוק את המשחקים הוא מפתח עולם פנימי עשיר ומעסיק את עצמו.
  • פרפקציוניזם- בהשפעת הדרישות הגבוהות של ההורים והודות לרגישות הגבוהה שפיתחו, ילדים בכורים מפתחים ציפיות גבוהות מעצמם ושואפים לשלמות.
  • ריצוי- הרצון לשאת חן בעיני הסמכות, יגרום לילדים בכורים רבים להיות ילדים מרצים. "אני ילד טוב אבא?" "עשיתי בסדר אמא?"
  • מנהיגות- הילדים הבכורים מתבוננים בהוריהם הנתפסים בעיניהם ככל יכולים, ושואפים לחקות אותם ולהיות מנהיגים בעצמם. כשנולד להם אח/ות הם ישאפו להנהיג אותם.
  • תחושת קיפוח- הרבה מהילדים, כאשר נולדים להם אחים, מרגישים כאילו "הדיחו אותם מכס המלכות".

כעת, לאחר שהבנו את טיב השיחה וההכנה שעלינו לעשות, השאלה הבאה היא:
מי אתם האחים הקטנים?

ילדים שניים נולדים אל תוך מציאות שונה לחלוטין מזו שאחיהם הבכורים נולדו. הבכור- פגש 2 הורים, מבוגרים. השני- כבר נולד להורים ואח.

ההורים נמצאים במקום בטוח יותר מבחינת ההורות שלהם, יכול להיות שהמצב הכללי השתנה, הזוגיות אולי במקום אחר.

עבור הילד השני, הבכור/ה מסמל/ת את תפקיד הילדים. מה הם יכולים לעשות.

הילדים השניים מודעים ומושפעים מנוכחות אחיהם ומתפתחים בקצב מהיר יותר. שואפים להיות חלק משמעותי. על מנת להשתלב, הם מפתחים ומשכללים את המיומנויות החברתיות שלהם (משחק, חוטף, לומד מה קורה כשמשתפים פעולה וכו') ועסוקים בעשייה- בדר"כ פעילים מאוד, אחרת מישהו אחר (אח גדול) אולי יזכה ברוב תשומת הלב.

בנוסף, הם יכולים לבחור במה להיות דומים או שונים מאחיהם. בהשוואה לבכור/ה, להם קיימת בחירה גדולה יותר.

לנו ההורים קיימת השפעה רבה על בחירותיהם. התפקיד שלנו, כרגיל, הוא לעודד את הילד (כל ילד), להתפעל ממנו ולא לתייג אותו כילד ראשון, שני, סנדוויץ', מקופח או מיסכן. 

והכי חשוב להבין: הילד לא נגדי, הוא בעדו!!!

כעת, לאחר שהאח/ות הצטרפו למשפחה, הסדרה לא מפסיקה, היא ממשיכה, וללא הפסקות.
מוזמנים לקרוא על יחסים בין אחים ולקבל תמונה שלמה יותר למה שעתיד להתרחש.

שתפו את המאמר עם חברים

שירלי וסרמן-לנץ | מדריכת הורים, יועצת שינה וגמילה מחיתולים