"למה דרקונים יורקים אש?"
כתב: אייק
איורים: אביב רצין
בספר אנו פוגשים דרקון קטן ומתוק.
במהלך הסיפור מתוארות לנו מספר סיטואציות (המוכרות לנו היטב כהורים) בהן הדרקון חווה קושי, תסכול, אכזבה ועוד שלל רגשות.
בכל סיטואציה כזו, הדרקון והוריו מנסים להבין מדוע זה קרה? ומה הן דרכי ההתמודדות של הדרקון הקטן? אך אולי חשוב מכך, מהן דרכי ההתמודדות שלנו ההורים, עם הסיטואציה?
בכל אחד מהמקרים בסיפור, ההורים והילדים יכולים לפתח שיחה.
ניתן לדוגמא לשאול את הילדים אם הם מכירים או חוו בעבר ההרגשה כזו? כיצד הם מתמודדים או חושבים שנכון להתמודד איתה? וכו'.
אנו ההורים, יכולים לבחון את ההתנהגות והתגובות שלנו, כאשר הילד חווה תסכול/ אכזבה או סתם יום רע. האם אנו כועסים עליו? צועקים עליו? או לרגע, נושמים, נרגעים (כן כן.. אנחנו) ומנסים להבין מה באמת קרה?
כשאנו מדברים על זה, אנו מעלים יחד פתרונות ובמקביל מחזקים את הקשר בינינו. בסופו של דבר, גבולות, חיבוק והבנה זה כל מה שילד צריך כדי להירגע.
אחד המשפטים שאני יותר אוהבת ומתחברת אליו בספר הוא משפט הסיום:
"וְאִם גַּם לָכֶם זֶה קוֹרָה, יְלָדִים,
שֶׁהַכֹּל מִתְבַּלְבֵּל וְאֶתְכֶם לֹא מְבִינִים,
תַּזְכִּירוּ לַגְּדוֹלִים שֶׁגַּם אֲצַלֵּם כְּשֶׁהַכֹּל גּוֹעֵשׁ,
הֵם לַפְּעָמִים מִתְבַּלְבְּלִים ו…. (יוֹרְקִים אֵשׁ!)"
