"משהו אחר"
מאת: קתרין קייב
איורים: כריס רידל
"עַל גִּבְעָה שטופת רוּחוֹת,
לְבַדּוֹ,
בְּלִי אַף אֶחָד שֶׁיּוּכַל לִהְיוֹת חָבַר שֶׁלּוֹ,
גָּר מַשֶּׁהוּ אַחֵר"
קצת עצוב לא? לא כיף להיות לבד ומנותק מאחרים. הסיבה היא לא תמיד מתוך בחירה, במיוחד כשאנו ילדים:
"מִצְטַעֲרִים. אַתָּה לֹא מְשָׁלֵנוּ.
אַתָּה לֹא כָּמוֹנוּ.
אַתָּה מַשֶּׁהוּ אַחֵר"
אחד הדברים החשובים ביותר בעיניי (ואני מקפידה ללמד את ילדיי מההתחלה) הוא לקבל את האחר, השונה. בעצם כולנו אחרים, כולנו שונים:
"אַתָּה לֹא כָּמוֹנִי אָמַר, אֲבָל לִי בַּכְּלָל לֹא אִכְפַּת.."
אמנם זה מתאים יותר לגילאים בוגרים יותר בהקשר של חרם, אך הבסיס לדעתי מתחיל עוד קודם.
חשוב גם להכיר תרבויות שונות ומנהגים שונים על מנת שנוכל להבין ולא לחשוש ממי ששונה מאיתנו. אפשר לשאול את הילדים אם הם חווים בעצמם או מכירים מישהו אחר שמבודד מעט משאר החברים בגן בין אם מבחירה ובין אם לאו. חשוב להיות ערניים לנושא בכל זמן ולפעול בהתאם.
חושבים שהילד שלכם מתקשה להשתלב? או אולי אתם רוצים לחזק אצלו את השריר החברתי של קבלת האחר לפני שהוא יוצא לעולם הגדול? בואו נדבר על איך לייצר עבורו (ועבורכם) סביבה של שייכות וביטחון חברתי. אני כאן כדי להדריך אתכם איך להפוך כל 'משהו אחר' לחלק בלתי נפרד מהקבוצה.

