ההרדמות בערב מרגישות לפעמים כמו יציאה למלחמה? אתם לא לבד. בעקבות ניסיונות עבר מתסכלים, רבים מאיתנו מגיעים לשעת ההשכבה כשהם טעונים במתח, לחץ וחשש ממה שיקרה.
הבעיה היא שהילדים שלנו הם כמו רדארים. הם מרגישים את המתח שלנו בשנייה, והלחץ הזה עובר אליהם ומקשה עליהם להירגע ולהירדם.
הטיפ שישנה לכם את ה-State of Mind
בסרטון שלפניכם אני מסבירה על כלי קטן אך עוצמתי: שינוי הדיאלוג הפנימי. במקום להגיד לעצמכם: "אוף, שוב המלחמה הזו מתחילה", נסו לאמץ גישה מכילה ורגועה:
- "אני באה להיות איתך."
- "אני כאן כדי לעזור לך להירדם בביטחון."
- "אני המקום הבטוח שלך."
כשאנחנו משנים את התדר הפנימי שלנו לרוגע והכלה, הילדים מרגישים שהם בידיים בטוחות. כשהם רגועים, הם נרדמים מהר יותר וישנים טוב יותר (וגם אתם).
שאלות נפוצות על הרדמות ומתח הורי
זה אנושי לגמרי. במקרה כזה, מומלץ לקחת "פסק זמן" של דקה לפני שנכנסים לחדר. נשימה עמוקה, שטיפת פנים, או אפילו החלפת תפקידים עם בן / בת הזוג אם זה אפשרי. המטרה היא להיכנס לחדר כשאתם מצליחים להפריד בין התסכול של היום לבין רגע ההרדמה.
בהחלט. ילדים קוראים שפת גוף, טון דיבור וקצב נשימה. גם אם אנחנו שומרים על שקט חיצוני, ה"אנרגיה" הלחוצה עוברת אליהם. לכן העבודה היא קודם כל פנימית, על ה-State of mind שלנו.
לפעמים השינוי הוא מיידי, ולפעמים זה לוקח כמה ימים שבהם הילד "בודק" אם הרוגע שלנו אמיתי. עקביות היא המפתח. ברגע שהילד יבין שהחדר הפך למקום בטוח ולא לשדה קרב, ההתנגדויות יפחתו.
