מאבקי כוח עם ילדים: איך להפסיק להילחם ולהתחיל להשפיע?

אבא: "לך להתקלח"
ילד: (מתעלם)
אבא: "אמרתי למקלחת!"
ילד: "לא רוצה!"
אבא: "אם לא תיכנס, אין סיפור!"
ילד: "אז לא רוצה בכלל!!!"
אבא: (נכנע/מאיים/לוקח בכוח).

מוכר לכם?

הסצנה הזו היא לא רק ויכוח על מקלחת. היא השתקפות של הצורך הבסיסי ביותר של הילד שלכם: תחושת שייכות וערך.

מה ההבדל בין העסקת יתר למאבק כוח?

פעמים רבות, העסקת יתר היא הזדמנות לטפל בצורך של תחושת השייכות שלא סופקה (תחושת השייכות זו ההרגשה שאתה חלק בלתי נפרד מהמשפחה. שאוהבים אותך, שרוצים להעניק לך ולקבל ממך. היא חיונית לכל אחד, כל הזמן). טיפול לא נכון עלול להוביל למאבקי כוח.
העסקת יתר עונה בעיקר על צורך בהתייחסות אישית. מאבק כוח לעומת זאת, עונה בעיקר על הצורך בתחושת ערך. במאבקי כוח הילדים מעבירים מסר שהם רוצים להשתלב ולחוש שייכים. הם כבר הבינו שהעסקת יתר לא עובדת ונדרש מהם ממש להילחם על המקום שלהם במשפחה. אם ההורים ניסו בכוח למנוע את הדרישות לתשומת לב, הילדים ילמדו את המודל הכוחני, וישתמשו בו כדי לנסות ו"להביס" את ההורים. מבחינתם, כניעה להורה שקולה לאיבוד הערך שלהם.
הילדים בעצם מסיקים שבעולם יש חזקים וחלשים. עולם בו החזק קובע ומחליט. בהתאם, הם מפתחים השקפת עולם, בה כדי להיות חלק מהמשפחה, הם מוכרחים להיות חזקים. אסור להיות חלש. המטרה היא שהדברים יתנהלו על פי רצונם. וכשזה לא כך, הם פותחים במאבק.
חשוב להבין על איזה צורך הילד פועל, כדי לדעת איך להגיב:

• העסקת יתר (תשומת לב): הילד רוצה שפשוט תהיו שם. הוא מפעיל אתכם כדי להרגיש שייך.
  הרגש שלכם: עייפות, התשה, דאגה.
• מאבק כוח (ערך ושליטה): הילד מרגיש שרק אם הוא "מנצח" או קובע, הוא שווה משהו.
  הרגש שלכם: זעם, עלבון, חוסר אונים ("הוא לא סופר אותי!").

7 שלבים ליציאה ממאבקי כוח (והחזרת הסמכות ההורית)

1. מעבר מהורה קובע להורה משפיע

הורה משפיע לא זקוק לכוח פיזי או איומים. הוא זקוק לקשר. ויתור על עונשים הוא ויתור על השפלה, לטובת שיתוף פעולה.

2. זיהוי הצורך

הבינו שהילד לא "דווקא" נגדכם, הוא נלחם על המקום שלו.

3. נטישת שדה הקרב

אל תיכנסו למלחמה. אי אפשר לנצח ילד בקרב כוחות. כשהוא מפסיד, גם אתם מפסידים את האמון שלו.

4. הצהרת כוונות

תווכו לילד ברוגע: "אנחנו מרגישים שהערבים שלנו הפכו למלחמה, ואנחנו רוצים לשנות את זה כדי שיהיה לנו נעים יחד".

5. חיזוק החוסן

אמרו לו לעיתים קרובות: "אתה ילד חזק". הכוונה היא לחוסן הפנימי שלו, ליכולת שלו להתגבר.

6. אפשרו בחירה בתוך גבול

במקום פקודות, תנו אפשרויות. "אתה רוצה להיכנס למקלחת עכשיו או בעוד 5 דקות?".

7. התכוננו ל"בדיקת גבולות"

כשתפסיקו להילחם, הילד ינסה להסלים את המאבק כדי לבדוק אם אתם רציניים. עמדו בזה בעקביות וברוגע.

סיכום

איך תדעו אם אתם במצב של העסקת יתר או מאבקי כוח?

בהעסקת יתר ההורה מתגייס למען הילד וחש בעל תפקיד משמעותי. לעומת זאת במאבקי כוח, ההורה אומר לעצמו "איך הוא עושה לי את זה? הוא עושה דווקא, הוא חצוף, אני יוצא מהכלים!".
המחשבות הללו מציפות רגשות של זעם, עלבון, אשמה ובעיקר, חוסר אונים.
התחושות הללו הן האינדיקציה הכי טובה לשאלה אם אתם נמצאים בהעסקת יתר או במאבק כוח

• אם אתם עייפים? מותשים? מודאגים? זו העסקת יתר.
• * אם אתם מרגישים שאתם במלחמה בתוך הבית? אם אתם בזעם נורא או בהרמת ידיים וחוסר אונים טוטאלי? אתם במאבק כוח.
  

האחריות על השינוי מוטלת (שוב) עלינו!
היו קשובים להם. זכרו כי הם ילדים שרק עכשיו מגלים את העולם, מגלים את עצמם.
היו סבלניים והכילו אותם. הם זקוקים לכם.

טבלת רגשות הורים במאבקי כוח מול העסקת יתר

מה אנחנו אומרים? (הכוונה שלנו)	מה הילד שומע? (המסר שעובר)
לך עכשיו לחדר להירגע	אני לבד עם הכאב שלי. מקבלים אותי רק כשאני ילד טוב
למה אתה בוכה? זה בסך הכל שוקולד	הרגשות שלי לא חשובים ולא הגיוניים
אם תפסיק לבכות, תקבל גלידה	בכי וצעקות הן הדרך הכי טובה להשיג מה שאני רוצה